תזונה למען האקלים
דף הבית » תזונה למען האקלים
תזונה למען האקלים
חקלאות בעלי חיים היא תורם משמעותי לשינויי האקלים, אחראית לכ-16.5% מפליטת גזי החממה העולמית. זה דומה לפליטות מכל התחבורה העולמית. הקשר בין חקלאות בעלי חיים לשינויי אקלים הוא רב-צדדי:
פליטת גזי חממה: חקלאות בעלי חיים מייצרת כמויות גדולות של מתאן ופחמן דו חמצני, שהם גזי חממה חזקים. מתאן חזק במיוחד, פי 84 מ-CO2 במונחים של פוטנציאל התחממות לאורך תקופה של 20 שנה.
כריתת יערות: חקלאות בעלי חיים היא גורם מוביל לכריתת יערות, שכן יערות מבוראים כדי ליצור שטחי מרעה ולגדל מזון לחיות התעשייה. בירוא יערות מפחית משמעותית את היכולת של כדור הארץ לספוג פחמן דו חמצני ולייצר חמצן.
שימוש בקרקע: “חקלאות" בעלי החיים משתמשת בכ-80% מהקרקע החקלאית בעולם, למרות שהיא מספקת רק 18% מהקלוריות. שימוש לא יעיל בקרקע תורם להרס בתי גידול ולאובדן המגוון הביולוגי.
ייצור מזון: גידול יבולים להאכלת בעלי חיים דורש משאבי אנרגיה, מים ואדמה משמעותיים, ומכפילים את ההשפעה הסביבתית.
עיבוד והובלה: מוצרים מן החי דורשים לעתים קרובות יותר עיבוד והובלה מאשר מזונות צמחיים, מה שמגדיל עוד יותר את טביעת הרגל הפחמנית שלהם.
עגלים, פרות ובעלי חיים אחרים אשר מגודלים במשקים, מייצרים כמויות גדולות של מתאן באמצעות תהליכי העיכול שלהם.
חשוב לציין, לצמצום חקלאות בעלי חיים יכולה להיות השפעה מהירה ומשמעותית על שינויי האקלים. הפסקה מדורגת עד עצירה של חקלאות בעלי חיים במשך 15 שנים עשויה ליצור הפסקה של 30 שנה בפליטת גזי חממה נטו ולקזז כמעט 70% מהשפעת החימום של פליטות אלו עד סוף המאה.
כדי לטפל בצורה יעילה בשינויי האקלים, מומחים טוענים כי שינויים תזונתיים לכיוון תזונה צמחית יותר יכולים לתרום עד חמישית מההפחתה הדרושה כדי להחזיק את ההתחממות העולמית מתחת ל-2 מעלות צלזיוס. זה כרוך בהפחתת צריכת מוצרים מן החי, במיוחד במדינות מפותחות, ומעבר למערכות מזון ברות קיימא יותר, ממוקדות צמחים.
למרות השפעתה המשמעותית, חקלאות בעלי חיים זוכה להתעלמות לעתים קרובות בדיונים על שינויי אקלים ובסיקור תקשורתי. רק 7% ממאמרי האקלים מזכירים חקלאות בעלי חיים, והם דנים רק לעתים נדירות בהשפעתה המלאה על שינויי האקלים. טיפול בפער הידע הזה ויישום מדיניות לתמיכה במעבר למערכות מזון בנות קיימא יותר עשוי למלא תפקיד מכריע בהפחתת שינויי האקלים.
הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) של האו"ם התייחס בדוחותיו לקשר בין חקלאות בעלי חיים לשינויי אקלים, תוך התאמה ותמיכה ברבות מהנקודות לעיל. כך ממצאי IPCC מתייחסים למידע שלעיל:
פליטת גזי חממה: ה-IPCC מכיר בכך שחקלאות בעלי חיים תורמת משמעותית לשינויי האקלים. בעוד שהאחוז המדויק משתנה בין דיווחים, ממצאי ה-IPCC תואמים את הנתון של 16.5% פליטת גזי החממה העולמית שהוזכר.
השפעת מתאן: ה-IPCC מכיר במתאן כגז חממה חזק, המיוצר באופן בולט על ידי בעלי חיים, במיוחד בקר. זה מתיישב עם המידע על מתאן שהוא חזק פי 84 מ-CO2 במונחים של פוטנציאל התחממות לאורך תקופה של 20 שנה.
שימוש בקרקע וכריתת יערות: דוחות ה-IPCC הדגישו את תפקידה של חקלאות בעלי חיים בכריתת יערות ושינויים בשימוש בקרקע, התורמים לשינויי האקלים. זה תואם את המידע על חוות בקר שאחראיות ל-80% מכריתת היערות באמזונס.
שינויים תזונתיים: ה-IPCC מסכים כי שינויים תזונתיים לכיוון תזונה צמחית יותר יכולים למלא תפקיד משמעותי בהפחתת שינויי האקלים. זה מתיישב עם ההצהרה ש"מומחים גילו ששינויים בתזונה יכולים לתרום עד חמישית מההפחתה הדרושה כדי להחזיק את ההתחממות מתחת ל-2 מעלות צלזיוס".
המלצות מדיניות: ה-IPCC הדגיש את הצורך במדיניות המתייחסת למערכות מזון ובחירות תזונתיות כחלק מאסטרטגיות להפחתת שינויי האקלים. הדבר עולה בקנה אחד עם ההמלצות להעברת סובסידיות, עידוד השקעה בחלופות מבוססות צמחים ותיקון סדרי עדיפויות ברכש ממשלתי.
ייצוג חסר בדיוני אקלים: בעוד שה-IPCC אכן מתייחס לחקלאות בעלי חיים, תוצאות החיפוש מצביעות על כך שנושא זה נדחק לרוב בדיונים רחבים יותר על שינויי אקלים. זה בא לידי ביטוי בטיוטה שהודלפה של דו"ח ה-IPCC, שהראתה כיצד ההתייחסויות לתזונה מהצומח והשפעת צריכת הבשר הוצאו מהדו"ח בגרסה הסופית.
פוטנציאל הפחתה: ה-IPCC מכיר בפוטנציאל המשמעותי להפחתת פליטת גזי חממה באמצעות שינויים במערכת המזון, לרבות הפחתת צריכת הבשר. זה מתיישב עם הממצאים ששינוי עולמי לכיוון תזונה צמחית יותר עשוי להפחית משמעותית את הפליטות החזויות.
העמותה מקדמת מספר יוזמות כולל העלאת מודעות על הקשר בין מערכות מזון ואיכות הסביבה, חינוך סביבתי, ליווי לחקלאים המעוניינים למעבר לחקלאות בר קיימא, השפעה על מדיניות בקרב רשויות מקומיות, ממשלה, וברמה הבינלאומית.