מהתקשורת

יצירה טבעונית

כל עוד התפיסה לגבי בעלי החיים לא תשתנה, אי אפשר לצבוע את העולם בצבעים אופטימיים: "הקורונה היא קארמה, שאם לא נלמד ממנה, אין טעם להיות אופטימי"

21.04.2020 , דינה ישראלי, חופש לבעלי חיים

לרגל יום היצירה והחדשנות הבינלאומי, בחרנו לקיים ראיונות עם שלושה אומנים טבעוניים, אשר לוקחים את הטבעונות שלהם ומביעים אותה ביצירות בוטות וחדות ואף מחדדים את יצירותיהם בצל מגפת הקורונה. מהיצירות השונות והמיוחדות, בולט לעין כי מדובר באומנים בעלי נפשות רגישות, הכואבות את המציאות של כולנו.

אבי נחום, צייר:

הכל התחיל לפני שבע שנים כשביתו שחר הצהירה על כוונתה להפוך לטבעונית. בתקופה זו שניהם היו צמחונים. שיחה עם אמה עיכבה את החלטתה, אך שבוע לאחר דברי ביתו, החליט אבי שדי לו לקחת חלק בעוול הנוראי שבאכילת מוצרים שמקורם מן החי. שחר, ביתו, הצטרפה אליו בהמשך.

יצירותיו הן פרי חוויות, רגשות עמוקים וטלטלות המביאים אותו לאחוז במכחול ולהעביר בעזרתו את מסריו ותובנותיו.

המוטו שלו הוא 'לא לפגוע באחר, ודאי לא בבעלי החיים, חסרי האונים.'

"הטבעונות בעוד עשור תגדל, והיא מציאות עקבית ובלתי הפיכה."

אבי טוען שהיה רוצה לארח את הנשיא ריבלין לארוחת ערב, ובמהלכה לבדוק עימו מה הגורם שיעביר אותו מצמחונות אידיאולוגית לטבעונות.

כשאתה כורת את ראש הפרה, אתה כורת את הענף האקולוגי עליו אתה יושב, אבי נחום
"הכל התחיל לפני שבע שנים ,כשביתו הצהירה על כוונתה להפוך לטבעונית בזמן ששניהם היו צמחונים". (באדיבות היוצר)


שמו של הציור: "כשאתה כורת את ראש הפרה, אתה כורת את הענף האקולוגי עליו אתה יושב". "האקולוגיה קשורה במידה רבה לבריאות או לחולי, תלוי במצבה הנגזר מהשמירה עליה. ומכאן אולי הקשר העקיף גם לווירוס הקורונה ולשאר תחלואות האנושות."

נטלי ביני, ציירת:

פגשה בטבעונות כשצפתה בהרצאה של גרי יורופסקי. מחמש דקות של סקרנות זה הסתיים בהחלטה נוקבת שהיא כבר "לא שם".

נטלי שואבת את ההשראות שלה תוך התבוננות בכאב ובחוסר האונים של בעלי החיים. היא מפרשת את מצוקתם על גבי הציורים החדים והנוקבים שלה, במרכזם עומד הצבע האדום. באמצעות הציורים נטלי מנסה לעורר בצופים חשיבה ממקום אחר, הבנה שישנו קורבן מונח לפנינו ואינו נספר – אנו לא מתמודדים עם האמת האחת של התנהלותנו למול בעלי החיים. זווית הראיה של נטלי מחדדת את התודעה למצבם העגום של בעלי החיים, תוך שימת דגש על פרופורציות.

משפט מוביל אצלה בשיח בין קרניסטים הוא "להם קשה יותר". משפט זה בא לבטא את הנתק הקיים בין המציאות של בעלי החיים, לבין זו של אוכלי חלקי הגופות.

בעזרת הציורים נטלי הצליחה לטבען לא מעט אנשים, לאחר שאלו מצאו אצלה את הקשר בין המוצג לפניהם ובין מה שקרה בצלחתם עד הרגע שהחליטו.

את ארוחת הערב תשמח נטלי להעביר עם הרב ליטמן, המלמד את תורת הקבלה – תורה הנשענת על פרדיגמה של אחדות, כבוד ואהבה. נושא הטבעונות משום מה זר בעולם הקבלה, ולרב ליטמן יש מיליוני אנשים שבבחינתם דבריו הם קודש. נטלי טוענת שהמפגש ביניהם יכול להוות פלטפורמה טובה להצגת זווית נוספת של הטבעונות, אשר תציג חיבור לתובנות הקבלה. 

משבר הקורונה תפס את נטלי בהרהורים רבים לגבי העשור הבא. לדבריה היא מאמינה שאין סיכוי לעולם כפי שהוא במתכונתו הנוכחית. "אכילת בעלי חיים והפסיכולוגיה שעומדת מאחורי זה כל כך עצומה ומלאת ניואנסים, שזה מרגיש לעיתים חסר תקווה.
כל עוד התפיסה לגבי בעלי החיים לא תשתנה, אי אפשר לצבוע את העולם בצבעים אופטימיים. הקורונה היא קארמה שאם לא נלמד ממנה, אין טעם להיות אופטימי".

ציור הממחיש את המשלוחים החיים, להם יש קשר ישיר לכל החולי הקיים בעולם, נטלי ביני, ציירת
"אכילת בעלי חיים והפסיכולוגיה כל כך עצומה ומלאת ניואנסים, שזה מרגיש לעיתים חסר תקווה" (באדיבות היוצרת)

"ציור הממחיש את המשלוחים החיים, להם יש קשר ישיר לכל החולי הקיים בעולם. אכילת בעלי חיים, עם אנרגיות כואבות ומחלות שמלוות אותם מגיל אפס ועד השחיטה, עוברות אלינו ויש לכך מחיר כבד".