בעלי החיים

תעשיית הבשר בישראל:
בכל יום נשחטים רק בישראל כ-מיליון בעלי חיים!!!
מעל ל-300 מיליון בכל שנה רק בישראל.
מספר בעלי החיים שנשחטים בישראל כל שנה לפי סוג בעל החיים:

0
תרנגולות
0
תרנגולי הודו
0
כבשים ועיזים
0
פרות
0
חזירים
0
דגים
0
פרות
0
חזירים
0
דגים

פרות הן אוהבות ורגישות והן בעלות אישיות אינדיבידואלית.
הן חכמות וסקרניות, ונהנות מאתגרים אינטלקטואליים.
הן עשויות אפילו לקפוץ מהתרגשות לאחר פתרון בעיה.
החיות העדינות האלו נאמנות מאוד למשפחותיהן ולחבריהם האנושיים והן מתאבלות על מות חבריהן.
הן אמהות מסורות מאוד ומביעות חיבה לילדיהן, והן גועות בעצב רב בחיפוש אחר עגליהן שנלקחו מהן.

תעשיית החלב

הפרות שמגודלות בישראל מבלות את חייהן הקצרים ברפתות בוציות ומטונפות, שבהן הן נאלצות לעבור צריבת מספרים, הורדת קרניים וכל זאת לעיתים ללא משככי כאבים.
רבים מאיתנו הוטעו לחשוב כי פרה מייצרת חלב באופן בלתי פוסק ושחייבים לחלוב אותה. כמו בני אדם, הפרה חייבת להמליט כדי לייצר חלב. משום כך, פרות במשקי חלב (כולל משקים אורגניים) מוחזקות במצב תמידי של הריון שנוצר בעקבות הפריה מלאכותית.
הפרות בזמן הריונן, נאלצות "לתת" חלב למשך 7 עד 9 חודשי ההריון.
העגל נלקח מאימו סמוך ללידתו, ואז היא תוכנס שוב בכֹח להריון. היא תעבור את התהליך המייסר והכואב הזה שוב ושוב ושוב.
פרות המנוצלות בתעשיית החלב מייצרות כ-40 ליטר חלב ביום, פי 10 ממה שהיו מניבות בטבע. זה מקובל לראות פרות חלב עם עטינים כה כבדים ונפוחים, עד שהן לא יכולות ללכת כמו שצריך.
בערך מחצית מכל פרות החלב סובלות ממסטיטיס (Mastitis), דלקת בקטריאלית של העטינים.
אחרי 3-4 שנים של ייצור חלב אינטנסיבי, הרבה פחות זמן מ 20-30 שנות חיים טבעיות, פרות משק החלב נשלחות לטבח ונטחנות לכדי המבורגרים ומוצרי בקר באיכות נחותה. ההתעללות בייצור החלב היא כל כך אינטנסיבית עד כי פרות רבות, חולות מדי, פצועות וחלשות מכדי ללכת, ותועדו מוכות, נגררות, או נדחפות בעזרת טרקטורים, לרצפת המוות של בית המטבחיים.

תעשיית הבשר

העגלים הזכרים הינם תוצר לוואי של תעשיית החלב.

העגל נלקח מאימו תוך דקות עד שעות ספורות מהלידה. הוא יעבור לרפת פיטום שמטרתה היא ייצור מקסימום רקמת שומן ושריר במינימום זמן והוצאות. בהגיעו למשקל היעד (כ-580 ק"ג) בגיל פחות משנה הוא יגיע לתחנה האחרונה בחייו הקצרים – בית המטבחיים.

רוב העגלים מגיעים לישראל כחלק מהמשלוחים החיים. הם מגיעים מאוסטרליה וממדינות שונות באירופה באוניות ענק, מסע ימי ארוך ואכזרי וכל זה כדי להישחט בישראל.

בשנת 2018 הגיעו למעלה מ-220,000 עגלים במשלוחים החיים.

תרנגולות הן סקרניות, מביעות חיבה ובעלות אישיות.
הן יצור אינטליגנטי בעל יכולת פתרון בעיות, ויש להן מספר כישורים מוחיים מפותחים יותר מאלו של חתולים, כלבים, קופי אדם ואף תינוקות אנושיים.
לתרנגולות יש קשרי משפחה חזקים. הן ילחמו עם שועלים ועופות דורסים כדי להגן על בני המשפחה שלהם, והן אף יתאבלו על אובדן חבריהן.
אמא תרנגולת מתחילה להיקשר לאפרוחיה עוד לפני בקיעתם מהביצה. זאת היא עושה על ידי קרקור עדין לכיוון הביצה, והאפרוחים מצייצים לה בחזרה.

תעשיית הביצים

מיליוני תרנגולות מוחזקות ברגע זה בכלובי סוללה צרים וקטנים העשויים מתכת, כאשר אין להן את האפשרות למתוח את הכנפיים ורגליהן מתעוותות לחלוטין מרצפת הכלוב.
הן נדחסות באלפים לתוך תאים צפופים וחשוכים, הן סובלות מכוויות אמוניה כתוצאה מההפרשות שלהן, והן עלולות להירמס או להיחנק למוות מהדוחק והצפיפות.
במדגרה קוטמים לאפרוחים את המקור, ולפעמים אף כורתים אצבעות, כל זאת ללא משככי כאבים.
לאפרוחים זכרים אין שום תועלת רווחית בתעשיית הביצים ולכן נפטרים מהם זמן קצר לאחר בקיעתם מהביצה באחת משתי דרכים: או שגורסים אותם בתוך מגרסה ענקית או שמשאירים אותם להיחנק למוות בתוך שקיות זבל. מדובר בכ-15,000 אפרוחים כל יום, רק בישראל. מיליונים בכל שנה!
התרנגולות בתעשיית הביצים עוברות עיוות גנטי הגורם להן להטיל כמעט ביצה אחת כל יום, כ-300 ביצים כל שנה. בטבע תרנגולת מטילה כ-50 ביצים בלבד במשך שנה.
ההטלה המוגברת פוגעת קשות בגופה העדין של התרנגולת ובגיל שנתיים כאשר תפוקת ההטלה יורדת מושמד כל הלול ע"י חנק או חשמול.

תעשיית הבשר

כל שנה בישראל 217 מיליון תרנגולות בתעשיית הבשר מגודלות ונשחטות בתנאים מחפירים.
מהמדגרה יעברו האפרוחים הרכים ללולי ענק אטומים לחלוטין, ללא חלונות, אור יום ואויר צח.
התרנגולות עוברות עיוות גנטי כדי שהן יגדלו בזמן קצר לגודל עצום, ופעמים רבות הן קורסות תחת משקל גופן.
הגדילה שלהן מואצת ע"י הורמוני גדילה, מזון שמן ותאורה חזקה, שמונעת מהם לישון וגורמת להם לא להפסיק לאכול.
ההתערבות הגנטית שינתה את הפרופורציות בין חלקי הגוף שלהם כך שהאיברים אותם בני האדם אוכלים יגדלו מהר ובאופן משמעותי והאיברים שלא נאכלים נשארים קטנים.
בגיל 40 יום יועברו האפרוחים החולים למשחטה. רבים מהם לא מגיעים בחיים למשחטה ומתים בדרך מחוסר חמצן או מכך שגופם פשוט לא החזיק מעמד.

טיפול בתרנגולות ניצולות התעשייה

את המדריך הבא כתבה הפעילה גאיה גולברג מנסיונה ומהמידע שהצטבר אצלה במהלך התקופה בה היא מגדלת ניצולות מלולי סוללה ומלולים לבשר.
אנו מקווים שהוא יעזור לכל האנשים הטובים שמאמצים את מתי-המעט וברי-המזל שאנו מצליחים להציל מהסרט הנע של תעשיית המוות, ונותנים להם חיים חדשים, כבוד, אהבה, ואולי גם טיפת אמון במין האנושי.

1. כללי: הבדלים בין תרנגולות מלול לביצים לתרנגולים מלול לבשר:
א. מין:
תרנגולות מלול לביצים יהיו תמיד… ובכן… נקבות.
הלהקות בלולים לבשר מעורבות- זכרים ונקבות, ואין לנו אפשרות להבדיל בינהם.
ב. תכונות "תעשייתיות" שהאדם טיפח:
התרנגולות מלול לביצים עברו טיפוח גנטי של תכונת ההטלה. לפיכך הן מטילות 300 ביצים בשנה במקום 30.
התרנגולים מלול לבשר עברו טיפוח גנטי של תכונת הגדילה. לפיכך הם גדלים בקצב מפלצתי ומגיעים למשקל כפול ויותר מתרנגולות מלול לביצים.
ג. מקור:
חלקו העליון של מקורן של התרנגולות מלול לביצים נקטם בעודן אפרוחות, על מנת למנוע מהן לנקר זו את זו בלולי הסוללה הצפופים.
מקורם של תרנגולים מלולי לבשר לא נקטם. (התעשיה דואגת שהם לא יחיו מספיק זמן כדי לפתח תוקפנות)
ד. אורך חיים בתעשייה:
תרנגולות מלול לביצים חיות שנתיים. ואז מחשמלים אותן למוות.
תרנגולים מלול לבשר נשלחים לשחיטה בגיל 40 יום.
ה. אורך חיים מחוץ לתעשיה:
תרנגולות חיות כ 7-9 שנים. סביר שתרנגולות ניצולות מלולי סוללה, שעברו הטלות מרובות, הנשרות כפויות, הרעבות והצמאות- לא יגיעו לגילאים כאלה, אך ניתן לצפות שיחיו עד סביבות גיל 5.
תרנגולים מלולים לבשר, ללא הגבלת מזון, ימותו לאחר כחצי שנה עד שנה. סיבת המוות תהיה בדר"כ מיימת- מחלה שנגרמת כתוצאה מלחץ הבשר על הלב והריאות.
בתזונה מתאימה תרנגולים מלולים לבשר יכולים להגיע לגיל 3.

2. בניית הלול:
האפשרות העדיפה היא שבמשך היום התרנגולות יסתובבו בחצר ורק לעת ערב יכנסו ללול.
במידה ואין אפשרות לשחרר את התרגולות לחצר, יש לבנות לול גדול ומרווח, כזה שיאפשר לתרנגולות ולתרנגולים מרחב גדול בו יוכלו להסתובב בחופשיות, לעשות אמבטיות חול לניקיון הכנפיים, להיחשף לשמש וללקט חרקים.
הלול הוא למעשה קונסטרוקציה של עץ או מתכת, עליו מולבשת רשת.
הלול צריך להיות מקורה להגנה מגשם ורטיבות ומוגן מרוח.
בחלק מהלול יש ליצור מחסה מוגן ומוגבה, שישמש להטלה, למנוחה ולשינה. את תאי ההטלה ניתן ליצור מארגזי עץ, שאריות של ארונות, וכל מבנה קובייתי בגודל המתאים.
התרנגולות והתרנגולים אוהבים לישון במקום גבוה. מומלץ לכלול בלול עץ, ואם אין אפשרות לכך יש להתקין בו ענפים או מוטות.
את הלול יש להקיף ברשת. מומלץ להשקיע ברשת טובה וחזקה. מוצר הנמכר בשם "רשת הלולים" נחשבת חלשה (היא לא תעמוד, למשל, בתקיפה של כלב עצבני) ואינה מומלצת לשימוש עבור הלול הביתי.
מומלץ להשתמש ברשת הנקראת "רשת תוכים" בעלת חורים של ס"מ על ס"מ. רשת זו יעילה מפני חדירה של מכרסמים למיניהם.

כדי למנוע כניסת טורפים ומכרסמים ישנן שתי שיטות.
האחת- רישות רצפת הלול.
השניה- "משכיבים" את הרשת על הקרקע מהצד החיצוני של הלול, למרחק של כ 30 ס"מ מהלול ומכסים בעפר. כך, אנו מערימים על הטורפים שינסו לחפור מתחת לרשת באזור שצמוד ללול ולא יעלו על דעתם להתחיל את החפירה במרחק מה מהלול.

3. מצע הלול:
מצע הלול צריך להיות נקי ויבש. ניתן לפזר עלי שלכת, גזם, קש, חול וכיוצ"ב. מדי שבוע או שבועיים יש לגרוף הכל, להעביר לקומפוסט, ולחדש את המצע.
מומלץ גם לפזר מעט סיד (סיד רגיל שקונים בחנויות לחומרי בנין) על מנת לנטרל את החומציות החזקה שיש בהפרשות של התרנגולות, לחיטוי, ולמניעת הופעת טפילים וכנימות. הסיד גם מהווה תוספת סידן לבניית הביצה.

4. מזון:

א. שאריות מהמטבח הביתי
* התרנגולות ישמחו לשאריות מהמטבח: ירקות, עלים ירוקים, פירות, לחם, פסטה, ותבשילי עדשים ואורז. אין לתת לתרנגולות מזון מתובל מדי ואין לתת להן בשר.
* מאוד מומלץ להשיג מהירקן השכונתי או מהשוק הקרוב את השאריות שלהם – עגבניות רקובות, העלים שמורידים מהכרוב ומהכרובית, פירות רקובים למחצה וכד'. אלה הם מעדנים עבור התרנגולות.
* מומלץ לתת לתרנגולות את קליפות הביצים. ניתן גם לתת ביצים קשות.
* מסיבות שונות של רעילות וחשש לסתימת הזפק, אסור לתת אבוקדו, בננה, הדרים וקליפות תפו"א לא מבושלות.

ב. גרעינים
גרעיני חיטה או תערובת שנקראת "חלטה" – גרעיני חיטה, שעורה ותירס, או תערובת דומה שנקראת "תערובת ליונים". זוהי תערובת לא תעשייתית או מעובדת, ולכן היא עדיפה על ה"תערובת למטילות".
לתרנגולים מלולים לבשר יש להגביל את כמות התערובת לנפח של רבע כוס, פעמיים ביום.

ג. סידן
הטלת הביצים גוזלת מהתרנגולות הרבה סידן (לקליפות), ולכן חשוב להחזיר לגוף התרנגולת את הסידן שאבד. אם הן מטיילות בחצר הן אוכלות אבנים קטנות עם סידן. קליפות הביצים גם הן מכילות סידן. בחנויות החיות ניתן למצא אבני גיר קטנות שניתן לתת להן.
דרך נוספת להעשיר את תזונתן בסידן היא לעשות להן ערימה של אבני חצץ קטנות, בה הן ינקרו. את האבנים הקטנות ניתן לרכוש בחנות חומרי בניין.

ד. עשבים מהגינה
התזונה הבריאה ביותר עבור התרנגולות היא הטבעית והטריה ביותר: ניקור בעשבי הבר הגדלים בגינה. מומלץ שתזונת התרנגולות תהיה מבוססת על עשבים אלה וששאר רכיבי התזונה יהוו תוספת אליהם.

ה. הגשת הגרעינים והתערובת למטילות
מומלץ בחום לא להגישם בכלי אלא לפזרם על האדמה. פעולות הניקור וחיפוש המזון בקרקע מהווה צורך טבעי חזק של התרנגולות, וחיוניות לבריאותן הנפשית והגופנית.

5. שתיה
יש לאפשר לתרנגולות גישה קבועה למים. רצוי לרכוש או להתקין לבד מתקן מיוחד שהמים יוצאים ממנו לפי דרישת התרנגולת. ניתן למצוא בגוגל מגוון פתרונות קלים להכנה ביתית או רכישה.

6. בריאות:
א. קרדיות. אחד הטפילים הנפוצים אצל התרנגולות הוא הקרדית (אקרית). תרנגולת שסובלת מקרדיות תראה סימפטומים של התגרדות יתר, חיוורון בפנים, חולשה והצטנפות ,חוסר תיאבון וירידה בהטלה. מדי פעם יש לבדוק באופן עצמאי את התרנגולות. יש לבדוק מתחת לכנפיים ובאזור הישבן. הטיפול באקריות הוא באמצעות תכשיר שנקרא אקריתין וניתן לרכוש אותו בחנויות לחיות. יתרון נוסף של האקריתין הוא הרחקת נמלים.

ב. רככת. רככת היא מחלה אופיינית לתרנגולות בלולי סוללה, הנובעת מההטלה המרובה ומחסור בשמש. לכל התרנגולות שמגיעות מלולי סוללה יש מחסור בסידן, וכדי למנוע רככת ולמלא את מאגרי הסידן יש לשים בקרבתן אבני חצץ קטנות אותן הן יאכלו אותן לפי הצורך, להאכיל אותן בירקות ועלים ירוקים ולאפשר להן חשיפה לשמש. הרככת מתבטאת בצליעה הולכת וגוברת, עד שהתרנגולת כבר לא זזה ממקומה. בדרך כלל, תרנגולת שיוצאת מהכלובים ומגיעה לחצר בה היא סופגת שמש ומנקרת באדמה – תשתקם באופן עצמאי, אך עדיין חשוב לשים לב למצבה, ולראות שאינו מתדרדר.

ג. צינון. צינון יתבטא בעיקר בהתעטשויות, לעיתים נזלת, ובמצב מתקדם בנשימה מחרחרת. יש לבודד את התרנגולת המצוננת ולתת לה טיפול אנטיביוטי לפי המלצת הוטרינר

ד. זפקת פטרייטית. פטריה בזפק. מתבטאת בזפק נוזלי (מאוד רך, ושומעים את הנוזלים בפנים), כשמרימים את התרנגולת ומטים את ראשה למטה היא תפלוט נוזל חום. התרנגולת תראה מאוד חלשה, רדומה, וכרבולת מצומקת ונפולה. יש לבודד את התרנגולת. הטיפול הוא באמצעות אבקת גופרת-נחושת במי השתיה (רבע כפית מחוקה לשני ליטר מים) וטיפול אנטיביוטי בהתאם להמלצת הוטרינר.

ה. Bumble-foot. זיהום בתחתית כף הרגל שנראה כמו גולה עם נקודה שחורה עליה. נוצר כתוצאה ממחסור בויטמין A שגורם לסדקים בעור, דרכם נכנס הזיהום. אם לא יטופל- הזיהום יגיע לעצם ויפורר אותה. הטיפול הוא באמצעות אנטיביוטיקה.

ו. עירנות למראה או התנהגות חריגים. חשוב לשים לב מדי יום למצבן הבריאותי של התרנגולות. סימפטומים לבעיה בריאותית הם: תרנגולת אפאטית, לא פעילה, רדומה, וכרבולת מצומקת ונפולה. תרנגולת במצב גופני לא טוב תימנע משתיה ומאכילה ויכולה למות תוך יום. לכן, אם צפיתם בתרנגולת חלשה, יש לשים אותה בארגז ניפרד עם מים ואוכל, ולהתיעץ עם וטרינר לגבי המשך הטיפול. אם התרנגולת לא שותה באופן עצמאי יש לטבול את מקורה במים ולאפשר לה לשתות, או לחליפין לתת לה שתיה לפה באמצעות מזרק.

ז. השמנת יתר ומיימת-הבעיה הבריאותית העיקרית של תרנגולים ותרנגולות מלולים לבשר היא השמנת היתר.
ללא הגבלת כמות המזון התרנגולים ישמינו, יפתחו מיימת וימותו.
סימפטומים של מיימת: נשימה כבדה, נשמעת לעיתים כמו גרגור של מים.
אין טיפול למיימת (הטיפול הוא מונע בלבד) ותרנגול שיפתח מיימת ימות תוך ימים ספורים.

ח. כללי- חשוב ביותר לשים לב מדי יום למצבן הבריאותי של התרנגולות. תרנגולת במצב גופני לא טוב תימנע משתיה ואכילה ויכולה למות תוך יום. לכן, אם צפיתם בתרנגולת חלשה, יש לשים אותה בארגז ניפרד עם מים ואוכל, ולשים לב לשינויים במצבה. חשוב מאוד שהתרנגולת תשתה (לבד או בעזרתכם). אם היא אינה אוכלת לבד- יש להאכילה בדיסה (להמיס תערובת למטילות או אפילו אוכל לחתולים במים). אם אין שיפור במצבה תוך 24 שעות יש לקחתה לוטרינר המתמחה בציפורים.

ט. וטרינרים מומלצים:

בצפון
ד"ר איתי בר-שי (מקבל בחיפה ובשלומי) 054-6313331

במרכז
ד"ר שלומית לוי ממרכז רפואי השרון
ד"ר שירלי לימור, צור יגאל, 052-8383599
ד"ר עדי גנץ, המרפאה האקזוטית, ת"א, 077-5159020.

בדרום
ד"ר יריב עגור, אופקים, טל' 050-5458258 , 08-9987362

6. כלבים וחתולים:
חתולים אינם מהווים סכנה לתרנגולות ולתרנגולים. כלבים עלולים לתקוף את התרנגולות ולכן בשלב ראשון יש למנוע כל מגע בינהם. לאחר מכן ניתן לבדוק את רמת התוקפנות של הכלב כלפי התרנגולות. יש כלבים שלאחר מספר נזיפות חדלו להטריד את התרנגולות, אך באחרים יצר הטרף חזק והם אף ינסו לתקוף את התרנגולות שבתוך הלול.

7. טורפים:
יש להגן על התרנגולות מפני הטורפים המקומיים: תנים, נמיות, שועלים, כלבים ואף חתולים גדולים. מעבר לבניית לול מוגן כפי שפורט לעיל, יש לודא שהחצר מגודרת ואינה מאפשרת חדירת טורפים וכלבים מזדמנים.

8. התאקלמות:
עקב תנאי הכליאה שבלולים התעשייתיים והלם המעבר, התרנגולות עשויות להגיע במצב גופני ונפשי מאוד ירוד, ולכן חשוב לשים אותן במקום נעים ומוגן, בו יוכלו להתאושש. חשיפה לתנאי אקלים קיצוניים (חום, קור, רטיבות, רוח) עלולה לגרום למותן.
בתנאים טובים, תוך מספר ימים הן יראו התאוששות ויתאקלמו בלול החדש.
בימים הראשונים אין לתת לתרנגולות לצאת לחצר. לאחר מכן, אם ישוחררו לחצר, הן יחזרו אל הלול באופן עצמאי.
אם מביאים תרנגולות ללול שכבר יש בו להקה, יש להכניס אותן בשעת לילה כדי למזער את ההתנגדות של התרנגולות הותיקות.

9. התנהגות ורווחה נפשית:
א. מאוד לא מומלץ לגדל תרנגול או תרנגולת לבד.
התרנגולות הן חיות חברתיות החיות בלהקה. לאחר תוקפנות מסויימת כלפי תרנגולת חדשה בימים הראשונים- היא תצורף ללהקה ותיצור לה קשרים וחברויות משל עצמה.
ב. התפלשות באדמה- התנהגות מאוד חשובה עבור התרנגולות. חיונית לשמירה על בריאותן והרחקת טפילים.
ג. חשיפה לשמש- התרנגולות מאוד אוהבות לעשות אמבטיית שמש והדבר גם חיוני לבריאותן על מנת לקבל ויטמין D. יש לאפשר להן חשיפה קבועה ויום יומית לשמש.
ד. בניית קן- חשוב שבסביבת התרנגולות יהיה הרבה קש וגזם. הן אוהבות ליצור לעצמן קן קטן סביבן ללא קשר להטלה.

10. ובנוסף…
א. קבוצת פיסבוק למגדלי תרנגולות בחצר הביתית

ב. קבוצת פייסבוק למצילי תרנגולות ותרנגולים מלולים לבשר ומלולי סוללה

אשמח לשמוע הערות והארות, ולקבל טיפים נוספים ממגדלים ותיקים.

https://www.facebook.com/gaya.goldberg

בהצלחה ובהנאה!  

עיזים הן חיות חברתיות אשר מכשכשות בזנבותיהן בדיוק כמו כלבים ויוצרות קשרים חזקים זו עם זו.
הן נהנות ממשחק, הן אוהבות לקפוץ ולרוץ ומאוד אוהבות נדנדות ומתקנים שונים המאפשרים להן לקפוץ.
עיזים יודעות לזהות הבעות אנושיות ולהגיב אליהן, ויעדיפו להיות בקרבת בני אדם שמחים – כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת "קווין מרי" בלונדון. מטרת המחקר הייתה לבחון את הליך תפיסת הרגשות האנושיים במוחן של עיזים, כדי להוכיח שלא רק בעלי חיים מבויתים, כמו כלבים, יכולים להבין את הסימנים שבני האדם מעבירים עם הבעות פניהם.

תעשיית החלב

משק הצאן בישראל מונה כ-65 אלף עזים וכבשים נחלבות, כ- 80 דירים שונים ברחבי הארץ בו מפרידים כמעט בכולם את הגדיים מיידית מאימותיהן.

תעשיית הבשר

הזכרים יעברו פיטום ומשם לבית המטבחיים, הנקבות יגיעו גם הן לשחיטה כאשר תפוקת החלב תרד.

כבשים הן חיות עדינות, רגישות ואינטליגנטיות.
מחקרים שנערכו על כבשים מראים שיש הרבה מן המשותף בין כבשים לבני אדם בעיקר ביכולת לזהות רגשות ולהראות רגשות.
הן יכולות לזהות כ-50 פרצופים שונים של כבשים אחרות ויכולות לזכור כ-50 תמונות שונות לאורך שנתיים.

תעשיית החלב

גם כאן מפרידים את הטלה מאימו מיידית אחרי ההמלטה.
הכבשים מוכנסות להריון בצורה ברוטאלית ומקבלות הורמונים כדי להגביר את ייצור החלב. העטינים שלהן גדושים ופעמים רבות נשמעות זעקות של כאב בזמן בחליבה עקב גודש וזיהום עטינים.
הטלאים מוחזקים במתחם נפרד והם מנסים לינוק האחד מהשני כדי למלא אחר החסר.
כמו בתעשיית חלב הפרות, בסביבות גיל 4-5 הנקבות עוברות לבית המטבחיים שם יסיימו את חייהן.

תעשיית הבשר

הטלאים הזכרים מופרדים מיידית מהאימהות ובגיל 4-5 חודשים בערך הם מגיעים לבית המטבחיים.
טלאים רבים מגיעים לישראל במשלוחים החיים. הם מגיעים מאוסטרליה וממדינות שונות באירופה באוניות ענק, בהן הם עוברים מסע ימי ארוך ואכזרי וכל זה כדי להשחט בישראל.
בשנת 2018 הגיעו כמעט 380,000 טלאים במשלוחים החיים.

תעשיית הצמר

אוסטרליה שולטת בכ-80% מתעשיית הצמר העולמית. הכבשים בתעשיית הצמר הן מסוג "מרינו". הן עברו התערבות גנטית שגורמת לעורן להיות מקומט ועם קפלים רבים מה שמגדיל את שטח העור ולמעשה את שטח הצמר.
כבשים רבות מתות מתשישות ומחום עקב עומס הצמר והעור.
כאשר תפוקת הצמר יורדת, מועמסות הכבשים על אוניות ונשלחות לאירופה והמזרח התיכון כחלק ממשלוחים חיים, שם הן נשחטות.

דגים הם יצורים חכמים וחברותיים עם אישיות ייחודית. הם אוהבים ליצור מגע פיזי בינם לבין דגים אחרים, ונהנים להתחכך בעדינות אחד בשני.
הם יכולים לתקשר אחד עם השני באמצעות צלילים בתדרים מאוד נמוכים, שבני אדם יכולים לשמוע רק בעזרת עזרים מיוחדים.
הוכח כי דגים יכולים ללמוד לברוח מרשת דיג ואפילו לזכור איך לעשות זאת 11 חודשים לאחר מכן. שווה ערך לבן-אדם שמסוגל לזכור שיעור שלמד 40 שנה מוקדם יותר.

תעשיית הדגים

הדגים הגדלים בבריכות הדגים חווים צפיפות נוראית מה שגורם להם לבעיות עור, חנק, טפילים, פצעים פתוחים ועוד.
חומרי ההדברה, הכלור וגם האמוניה יוצרים זיהום חמור במים מה שגורם לדגים לעיוורון.
הדגים הגדלים באוקיינוסים נלכדים ברשתות ענק שפוצעות את גופם ושינוי הלחץ במעבר ממעמקי הים לפני המים גורם להתפשטות גז בגופו העדין של הדג שגורם לנפיחות שמלווה בכאב איום ואז מוות אכזרי מחנק.
דיג בעזרת חכות גורם לגסיסה נוראית, פצעים ולבסוף מוות אכזרי.
בני אדם הורגים בין 1.3 ל-2.7 טריליון דגים בשנה.
עד שנת 2048 לא יישארו כלל דגים באוקיינוסים.