חגים ומועדים

חג השבועות

גם מנהגים הם דבר משתנה – בחזרה למהותו של חג השבועות

שמות רבים לחג השבועות אשר מציין את שבעת השבועות שיש לספור מתחילת קציר השעורים ועד לקציר החיטים, ביום ה-50 לספירה. בשל כך מכונה החג גם "חג הקציר" ו"חג הביכורים" כיוון שבחג זה היו נוהגים להביא לבית המקדש את קורבן "שתי הלחם", הקורבן הראשון מתבואת חיטים חדשה: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע באדמה" (שמות כ"ג פסוק 17), "וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" (שמות ל"ד פסוק 22).

שמות נוספים לחג מדגישים את הפן הדתי שבו. כך, הוא נקרא גם "חג מתן תורה" כיוון שלפי המסורת, ביום זה נערך מעמד הר סיני בו התגלה אלוהים אל עם ישראל והוראה להם את עשרת הדברות החקוקים על לוחות הברית, "יום הקהל" כיוון שביום מתן תורה הצטווה משה להקהיל את כל העם לפני הר סיני ו"עצרת".

כך או כך, מדובר בחג חקלאי הקשור לעבודת האדמה ולעונת הקציר ואשר בזמן בית המקדש היו בני ישראל עולים לירושלים ומביאים ביכורים, לא רק ביכורי קציר חיטים אלא ביכורים משבעה מינים של תבואה ופירות שהארץ התברכה בהם על פי המקרא: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ודבש (תמרים).

אז מה הקשר לחלב? שאלה טובה! החלב הופיע בשלב מאוחר יחסית בהיסטוריה וגם אז, היה חלק שולי ממנהגי החג. אסא קיסר מסביר, כי המנהג לאכול דברי חלב ודבש בשבועות הגיע רק במאה ה-14 מיהדות צרפת ואשכנז ויתכן כי הוא גם נעוץ בדיני הכשרות שניתנו בזמן חג השבועות בעקבותיהם נאלץ עם ישראל להסתפק במאכלי חלב עד שכליו יוכשרו. בכל מקרה, מציין קיסר, בזמנם של אלו שקיימו את מנהג חלב ודבש, לא היתה תעשייה מודרנית אלא אדם שחלק עם העגל את חלב הפרה בחצרו.

בשני העשורים האחרונים, נראה כי השתלטות החלב על חג השבועות טוטאלית ואין כל זכר לתבואת הארץ, ביכורים, חיטה וריח ההתחדשות. רק חלב, חלב, חלב ועוד חלב.

רבות דובר על כך שחג התנובה הפך לחג "תנובה" וש"שנים של שטיפת מוח פרסומית שוכנענו ששבועות הוא בכלל חג החלב"  אולם בין אם מדובר בחברות גדולות, חזקות ועשירות בעלות אינטרס שנצרוך חלב, כפי שמציע גם ערן הילדסהיים, ובין אם מדובר באהבה אמיתית של הישראלים והישראליות לחלב ומוצריו, אכילת דברי חלב בחג השבועות הינה מנהג ותו לא. ומנהג, כפי שמציין קיסר, "הוא לא הלכה ולא חובה אלא כשמו כן הוא מנהג".

אך לאחרונה יצא הרב הראשי לישראל באמירה מפורשת בהקשר למנהג אחר שיש לשקול את המשך קיומו – מנהג הבערת מדורות בל"ג בעומר וקבע: "אין שום מצווה להדליק מדורה, מנהג שיצא מפרופורציה".

כך בדיוק יש להתייחס למנהג החלב בחג השבועות, מנהג שיצא מפרופורציה. מהותו של חג השבועות הינה חגיגת ביכורי הארץ, ביכורי האדמה, התחדשות. וכל כולה חגיגה על טהרת הצומח. בתקופה בה יש מידע רב, מודעות ושקיפות עולות וגוברות ביחס למחיר הכבד שגובה תעשיית החלב מבעלי החיים, כמה מרענן יהיה  לחזור ולחגוג את חג השבועות במשמעותו ומהותו המקוריים – סלינו על כתפינו, ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים.

קרדיט: קרן טמיר

יום האם

5 אמהות שרוצות רק דבר אחד ביום האם כאשר מדובר באהבה אימהית, יש משהו המשותף לרוב האמהות

פרות ידועות בזכות הקשרים החזקים שהן יוצרות עם העגלים שלהן כבר מגיל 5 דקות

בסביבה טבעית, עגלים ינקו מאמם במשך מספר חודשים, או יותר – ובדרך כלל יישארו קרובים לאמהותיהן, אם הן מורשות להישאר יחד.

פרות אוהבות ומגינות על העגלים שלהן. הן כל כך טובות, עד שהן אפילו ישמרו על עגלים אחרים בעדר אם יש צורך – כמו דודות.

חזירונים לומדים לרוץ לקול אמם ולזהות את שמותיהם. אמא חזירה שרה לתינוקות שלה בזמן הנקה.

חזירים הם חיות רגועות מאוד, לעתים רחוקות מראים תוקפנות. היוצא מן הכלל, כמו אצל בעלי חיים רבים, הוא כאשר אמא עם צאצאיה הצעירים חשה מאוימת.

אמהות כבשים הן מאוד אכפתיות ויוצרות קשרים עמוקים עם הטלאים שלהן עד שהן יכולות לזהות אותם לפי הפעיה שלהם כאשר הם נודדים רחוק מדי.

אבל הן לא תזכנה לזה.
התעשיות מפרידות במהירות שיא בין אמהות לגורים שלהן במטרה למקסם רווחים תוך התעלמות מכל צרכיהם הטבעיים.

Skip to content